פיץ׳ מדריכים שמונה דברים שמכשילים מתחילים
שמונה דברים שמכשילים מתחילים
אף אחד מאלה אינו באג. אלה הרגלים — וכל אחד מהם עולה יותר זמן ממה שפיצ׳ר כלשהו חוסך.
להריץ בתיקיית־הבית
קלוד־קוד קורא ועורך כל מה שנמצא בתיקייה שממנה הופעל. מפעילים אותו בתוך הפרויקט עצמו, לא בתיקיית־הבית, והוא נשאר ממוקד בקבצים הנכונים.
לחכות במקום לכוון
אפשר להקליד בזמן שהוא עובד. הודעה שנשלחת באמצע מסיטה אותו בזמן אמת. אין צורך לתת לכיוון שגוי לרוץ עד הסוף.
לא לנקות את ההקשר
כל מה שנקרא נשאר בחלון. שיחה שפתוחה כל היום איטית יותר, יקרה יותר ומבולבלת יותר מחדשה. מנקים בין משימות לא־קשורות.
לאשר כל בקשה ביד
הפקודה /permissions מאפשרת לאשר מראש את הכלים שתמיד מותרים — קריאת קבצים, הרצת הבדיקות — כך שנשאלים רק על מה שבאמת ראוי לשאלה.
לא לכתוב קובץ־הנחיות
מריצים /init פעם אחת. כל מה שאחרת חוזרים עליו בכל שיחה — הטכנולוגיה, המוסכמות, הפקודה שמריצה בדיקות — מקומו בקובץ הזה.
לבקש הכל בשורה אחת
מבקשים תוכנית, מאשרים את התוכנית, ורק אז נותנים לו לבנות. מצב־התכנון קיים בדיוק בשביל זה, והתוצאה קרובה יותר למה שהתכוונתם.
להניח שהוא בדק את עצמו
מבקשים ממנו להריץ את הבדיקות, לפתוח את העמוד, להדפיס את הפלט. שינוי שמתקמפל אינו שינוי שעובד, והוא יגיד את זה בכנות אם תבקשו ממנו לבדוק.
לאבד את השיחות המקבילות
רוב האנשים מגיעים לכמה מסופים פתוחים בלי לדעת מי מהם מחכה להם. זו הבעיה שפיץ׳ נבנה בשבילה: חלון אחד שמראה כל שיחה, מי עובד, מי שואל אתכם שאלה, ומה כל אחד אמר עכשיו.
כל השיחות במסך אחד
פיץ׳ הוא חלון־מק חינמי לקלוד־קוד. כל השיחות במדף אחד, לענות בלי לחפש את המסוף, לענות על שאלה של שיחה בלחיצה, ולחפש בכל מה שנאמר אי־פעם.
להוריד את פיץ׳